אירוע חציית הבלוק הבא של מטבע הביטקוין, ה- Halving של 2020, כבר כמעט כאן. לפי קצב התקדמות הבלוקים הנוכחי, החצייה עצמה אמורה לקרות במהלך ה- 12 למאי. כדי להבין מדוע האירוע הוא כה משמעותי ומיוחד עבור קהילת הקריפטו ומה זה בכלל חציית הבלוק בביטקוין, כתבנו את המדריך הבא.
רשת הביטקוין פועלת על גבי טכנולוגיית המכונה בלוקצ’יין, או שרשרת בלוקים. תהליך יצירת ביטקוין חדש נקרא כרייה, ונעשה ע”י כורים, אותם אלה שאחראים על אימות והוספה של הבלוק הבא לשרשרת הבלוקים. כל בלוק מכיל את כל ההעברות הביטקוין העדכניות וכך למעשה ביטקוין נשלח מארנק לארנק ברחבי העולם בצורה מבוזרת ומאובטחת.
אירוע חציית הבלוק למעשה קובע את התגמול שכורי הביטקוין מקבלים מכל בלוק (בבלוקצ’יין של הביטקוין, זוכרים?). האירוע מתרחש בבממוצע אחת לארבע שנים – תלוי בקצב הכרייה, ובמסגרתו התגמול שמשולם לכורים נחתך בחצי, ומכאן שמו.
רשת הבלוקצ’יין (שרשרת הבלוקים) היא הלב הפועם מאחורי הביטקוין. כל עשר דקות בממוצע מתווסף בלוק חדש, לאחר אימות המתבצע ע”י הכורים.
נכון להיום, תגמול הכורים מכל בלוק הוא 12.5 מטבעות ביטקוין, או 1,800 מטבעות מדי יום. המספרים נקבעו עפ”י הפרוטוקול של הביטקוין עוד ב- 2008. לאחר החצייה, התגמול יחתך בחצי, כלומר 6.25 ביטקוין עבור כל בלוק, או 900 ליום. למידע נוסף על תהליך הכרייה, מוזמנים לקרוא במדריך למתחילים.
הבלוק הראשון של הביטקוין, המכונה בלוק בראשית (“ג’נסיס”), נכרה ב- 3 בינואר, 2009. מכיוון שאירועי חצייה מתקיימים בממוצע כל ארבע שנים, עד כה היו שני אירועים כאלה: הראשון התרחש ב- 28 בנובמבר 2012. השני ב -9 ביולי 2016.
אירוע חציית הבלוק של 2020, אמורה להתקיים לקראת אמצע מאי. התאריך והשעה המדויקים תלויים בקצב כריית הבלוקים. החצייה נקבעת לפי מספר בלוק – 630,000. ניתן לראות בכל רגע נתון באיזה בלוק נמצאת רשת הביטקוין לפי הבלוק האחרון שנכרה בבלוק אקספלורר.
התשובה היא לא. כל אירוע חצייה יורד הקצב בו “נולדים” מטבעות ביטקוין חדשים. כידוע, ברגע שיהיו 21 מליון מטבעות ביטקוין הייצור יפסק לגמרי. על פי התחזיות, הביטקוין האחרון ייווצר סביב שנת 2140. מכאן שלא יתקיימו אירועי חציית בלוק לאחר מכן.
אירוע החצייה משמע דפלציה במטבעות הביטקוין. במילים אחרות הקטנת ההיצע הופכת את הביטקוין לנדיר יותר (ההיפך מאינפלציה). כיום אין אף מטבע מדינה בעל מנגנון דפלציה מובנית כמו הביטקוין. אירוע החצייה הקרוב יפחית את שיעור האינפלציה מ -3.65% לכ- 1.8%.
ומה לגבי המחיר? כמובן שישנה ציפייה רבה לעלייה במחיר לאחר אירוע החצייה הקודמים של 2012 ושל 2016, ובעיקר הזינוק המטאורי בשנים העוקבות לאחר מכן – בועת הביטקוין של 2013 והבועה המפורסמת ביותר בשנת 2017. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה? אף אחד לא מבטיח, רק הזמן יגיד.
מצד אחד כורים יקבלו פחות ביטקוין עבור מאמצי הכרייה, אך כדאיות הכרייה תקבע בהתאם למחיר הביטקוין לאותו הזמן. אם המחיר יהיה נמוך משמעותית מעלות הכרייה יתכן וכמה מהם לא יוכלו לעמוד בהפסדים ויאלצו להפסיק לכרות ביטקוין.
האם זה מסוכן? ככל שיהיו פחות כורים, קושי הכרייה ירד והכורים האחרים שימשיכו לכרות ירוויחו יותר. החסרון הוא שאם תהיה פגיעה בכורים, היא תשפיע יותר על הכורים הקטנים וכך ישרדו ענקיות הכרייה, כדוגמאת ביטמיין, ומאמצי הכרייה יתחלקו בין מספר גופי ענק בודדים.
ישנו גם תרחיש אימים בו תתרחש “מלחמת כורים” העלולה להסתיים בהורדה מאסיבית של מחיר הביטקוין (פגיעה בטווח הקצר אבל רווח עבור המנצחים במלחמה בטווח הארוך).
כורי ביטקוין, מלבד התגמול על הכרייה, מרוויחים גם מעמלות העברה מכל שליחת ביטקוין. אם החזון של סאטושי יתממש, בשנת 2140, בה צפוי הביטקוין האחרון להכרות, הרווח מעמלות העברות יצדיק את המשך פעילות הכרייה.
“ברגע שמספר קבוע מראש של מטבעות נכנס למחזור, התגמול יעבור לחלוטין לדמי העברה מכל עסקה וכך יהיה חופשי לחלוטין מאינפלציה.” הציטוט נלקח מהספר הלבן של הביטקוין (Whitepaper) שנכתב בשנת 2008 ע”י סאטושי נאקמוטו.
לפי פרוטוקול הביטקוין יונפקו סה”כ כ- 21 מיליון ביטקוין עד לשנת 2140 לערך. הנפקת מטבעות חדשים נעשית באופן הדרגתי שהולך ומצטמצם עם הזמן מתוך רעיון לספק נזילות גדולה בהתחלה כדי לייצר תמריץ כאשר ערך המטבע והביקוש אליו נמוכים באופן יחסי.
בתחילת הדרך הונפקו כ- 50 מטבעות בכל בלוק ובכל 210,000 בלוקים (4 שנים בקירוב) מספר המטבעות המונפקים נחתך בחצי. הליך ההנפקה של ביטקוין נעשה דרך פעולת הכרייה שבה כורים עצמאיים מסביב לעולם מתחרים ביניהם על התגמול של הבלוק שמנפיק ביטקוינים חדשים לכיסי הזוכים המאושרים.
הליך הכרייה דורש חשמל על מנת למצוא את הפתרון לחידה מתמטית והכורה הראשון שפותר את החידה משחרר בלוק שהוא למעשה דף נוסף ביומן הרישום של ביטקוין (“הבלוקצ’יין”) והוא כולל רישום ואישור פעולות שנעשו ברשת. כאשר הכורה מפרסם את הבלוק לרשת הביטקוין כל הכורים האחרים מוודאים את תקינותו ותקינות הפעולות הרשומות בו ומיד ממשיכים הלאה בתחרות על התגמול של הבלוק הבא.
הליך הכרייה משרת שתי מטרות עיקריות. המטרה הראשונה היא וידוא התקינות של הפעולות שבוצעו ברשת בהתאם לחוקי הפרוטוקול ואבטחת הרשת מפני פעולות לא תקינות או לא חוקיות. המטרה השנייה היא הנפקת המטבעות תוך שמירה על קצב אינפלציה ידוע וקבוע מראש.
החצייה היא למעשה חלק ממנגנון הנפקה מתוחכם שמעצב מערכת מוניטרית דיפלציונית שבה, בדומה לזהב, יש יחסי גומלין בין נדירות המטבע, קושי הכרייה שלו, ערכו הנסחר והביקוש שלו בשוק ביחס להיצע. בכל 10 דקות מונפקים מטבעות חדשים שמצטרפים למחזור של ביטקוין שעומד כבר על למעלה מ- 18 מיליון מטבעות וקצב ההנפקה הוא ידוע וקבוע מראש. ב- 3 לינואר 2009 יצא הבלוק הראשון ובו הונפקו כ- 50 מטבעות. מאז ועד שיונפקו 21 מיליון ביטקוין ייחתך התגמול לכורים בחצי בכל ארבע שנים לערך, סה”כ 32 אירועי חצייה.
אירוע החצייה הראשון קרה ב- 28 בנובמבר 2012, אז נסחר הביטקוין באזור 12.25$. אירוע זה הוריד את היצע הביטקוין מ-50 ל-25, אבל לא השפיע באופן מידי על הערך הנסחר. עם זאת, מספר חודשים לאחר מכן החלו עליות שערים וערכו הנסחר של המטבע חצה לראשונה את רף 1000 הדולרים. כל זאת עד שהגיע הפריצה המפורסמת למאונט גוקס שהייתה אז פלטפורמת המסחר הגדולה ביותר של ביטקוין וקריסתה לקחה אתה את ערך הביטקוין שירד והמשיך לדשדש סביב רף מאות הדולרים במשך חודשים ושנים.
אירוע החצייה השני התרחש ב- 9 ליולי 2016 והוריד את תגמול הכורים מ- 25 ביטקוין לבלוק ל- 12.5 ביטקוין בכל עשר דקות. ביטקוין נסחר אז סביב 674$ ורובנו זוכרים מה קרה מספר חודשים אחרי, בבועה של 2017, שהביאה אותו לחצות את רף 20.000 הדולרים לפני שהוא התרסק חזרה ל- 3000 דולרים.
האם אנחנו מזהים פה דפוס? קשה לדעת וניתן להניח קשר מתאמי ולא סיבתי. אבל, כדאי לזכור שאירוע החצייה הבא כבר מעבר לפינה. השבוע, בבלוק מספר 630,000, תגמול הכורים יחתך מ- 12.5 ל- 6.25, קיטון משמעותי בהיצע שיהפוך את נדירותו של ביטקוין בשווקים למורגשת מאי פעם.
* תודה רבה לגיא ארמוני על כתיבת ההסבר המעמיק
