בעודנו כותבים את ההיסטוריה של ביטקוין, שנת 2017 תציין נקודת מפנה משמעותית באופן שבו ביטקוין פרץ את מחסום התודעה הקולקטיבית. ממרתפי האינטרנט, דרך אוונגליסטים מסורים ולצד סערת ה-ICO’s שפקדה את השוק, ביטקוין ממשיך בדרכו הבלתי מתפשרת להיות שחקן בעל משמעות בכלכלה הגלובאלית. את 2017 התחלנו עם שווי שוק כולל של 18 מיליארד דולר שצמח עשרות מונים ונמצא במגמת עלייה. בעקבות אירועי 2017 שהציפו את השוק ואת ערוצי התקשורת, כרגע לא מסתמנת מגמת האטה, וכספיי פיאט רבים זורמים אל השווקים ללא הבחנה (או אבחנה).
מאירועי 2017, שהתחילו בפריצה מאסיבית של אלטים כמו אתריום וריפל ניתן לציין את התבטאותה של כריסטין לגארד, יו”ר קרן המטבע הבין-לאומית, כי “יש להתייחס ברצינות להתפתחויות בשוק המטבעות הדיגיטליים”. התבטאותה אותתה למערכת הפיננסית מסביב לעולם שאי אפשר יותר להתעלם מכוחות השוק ושיש צורך ללמוד את הנושא לעומק, לגבש עמדות ולנקוט צעדים כדי להתכונן לאתגרים שמציב שוק המטבעות הדיגיטליים.
עד כה, היו אלו משקיעים קמעונאיים שדחפו את השוק, אבל הרבעון האחרון של 2017 הדגים לנו את פוטנציאל הגדילה של השוק כאשר משכללים בתוכו גם את כניסתם של המוסדיים. בסוף אוקטובר אשתקד הודיע ראש קבוצת CME שבעקבות עניין גובר מצד לקוחותיהם בשוק המטבעות – הקבוצה החליטה לאפשר מסחר בחוזים עתידיים על הביטקוין. חוזים עתידיים על הביטקוין הם לא חידוש גדול בפני עצמו כי האפשרות הייתה קיימת בבורסות קריפטו גם לפני הצהרתה של הקבוצה. אולם, קבוצת CME היא ממובילת שווקי הסחורות בעולם והיא פתחה את שוק החוזים העתידיים על הביטקוין לקהל רחב ומגוון יותר ובעקבותיה הצטרפו בורסות נוספות. בנוסף, זהו צעד משמעותי בהכרה של ביטקוין ובהטמעתו במערכת הפיננסית המסורתית, הן מבחינה תפיסתית והן מבחינה רגולטורית.
מאמר זה נכתב לראשונה בתאריך ינואר 17 , 2018.
בורסות המאפשרות חוזים עתידיים על הביטקוין מעניקות נדבך נוסף של תזרים מזמונים סביב המטבע ומייצרות נפח שיכול למתן את התנודתיות שלו. למרות הגידול המאסיבי של ביטקוין בשנה האחרונה, שוק של 300 מילארד דולר הוא עדיין משחק ילדים ביחס לשוקי העולם. לצורך השוואה, שוק הזהב לבדו מוערך בלמעמלה משמונה טריליון דולר. ביטקוין היא עדיין סירה קטנה בים כלכלי סוער וכל גל מטלטל אותה למעלה ולמעטה. ככל ששווי השוק יגדל, הסירה הקטנה תהפוך לספינה ענקית שתשייט לה בנחת ואנחנו נראה תנודתיות מתונה יותר שתאפשר לגופים מוסדיים נוספים להיכנס למשחק. ניתן לצפות ששנת 2018 תביא איתה את בשורת ההתמזגות של ביטקוין עם עולם הפיננסים המסורתי ושנמשיך לראות גידול (מתון יותר) בנפח הפעילות של המטבע לצד מטבעות נוספים הצוברים תאוצה, אמינות וקהילות פיתוח משלהם.
אולם, האבולוציה של ביטקוין לא מתרחשת רק בזירה הכלכלית אלא גם בזירה הטכנולוגית. ביטקוין הוא פרוטוקול חי הנתון לשינוי מתמיד. ביטקוין של 2009 הוא לא הביטקוין של 2018. שלא כמו כסף מסורתי, ביטקוין הוא כסף הניתן לתכנות והוא דורש שדרוג מתמיד לבעיות חדשות שעולות על הפרק. שינוי פרוטוקול הביטיקוין הוא לא עניין של מה בכך והוא דורש קונצנזוס רחב מאוד וקשה להשגה. אחת הבעיות המדוברות ביותר היא בעיית הסקיילאביליות, קרי היכולת של רשת הביטקוין להתמודד עם מספר עסקאות שגדל באופן אקספוננציאלי. קצרה היריעה מלדון בהיסטוריה המלאה של הדיון בבעיה ולכן נתמקד בפתרון. קהילת הפיתוח המרכזית של ביטקוין, ביטקוין קור, הציע פתרון דו-שלבי. שלב ראשון של הפתרון כלל הטמעה של סופט פורק הידוע בשם SegWit. סגוויט מאפשר למעשה להפריד את החתימה הדיגיטלית מהבלוק ובכך לפנות נפח בבלוק לעסקאות נוספות. אולם, למרות הטמעתו של סגוויט כבר בסוף אוגוסט, אחוז קטן מאוד מהמשתמשים ברשת באמת השתמשו בו בפועל מכיוון ששימוש בו דורש החלפת כתובת לכתובת סגוויט. מאחר ובעיית העמלות בביטקוין החריפה מאוד בחודשים האחרונים וכתובת סגוויט מציע הוזלה משמעותית מאד בעמלות (עד כרבע ממחיר העמלה הנוכחי) ניתן להניח שכבר בחודשים הקרובים משתמשים רבים יעברו לכתובות סגוויט נוצצת וישלימו את השלב הראשון. השלב השני של הפתרון הוא הטמעת רשת הלייטנינג שתאפשר פעילות בשכבה שנייה מעל הבלוקצ’יין. רשת הלייטנינג תאפשר לפתוח ערוץ תשלום דו כיווני שאליו ניתן יהיה לטעון סכום כסף שינותב בצורה מאובטחת על פני מספר ערוצי תשלום רבים. כלומר, אם משה רוצה לשלם כסף למרים ואין להם ערוץ ישיר המקשר ביניהם, אבל לשניהם יש ערוץ פתוח המקושר לאהרון, אזי הרשת תנתב את הכסף דרך הערוץ של אהרון (או כל ערוץ אחר שתמצא לנכון) בדומה לניתוב של רשת האינטרנט (רק בסגנון דמוי טור). המשמעות של כל זה היא יכולת תשלומים מאובטחת, מהירה ואנונימית (הצמתים בין משה ומרים אינם מודעים לזהותם). השימוש בשכבה שנייה צפוי להוריד משמעותית את העומס מהבלוקצ’יין ולאפשר ביצוע עסקאות רבות בעמלה כמעט אפסית. על מנת שביטקוין באמת תוכל להפוך לרשת שמשרתת את חזונה הגדול ככסף מזומן ונוח לשימוש בהיקפים רחבים, רשת הלייטנינג תצטרך להוכיח את עצמה כאמינה ונוחה לשימוש. יש לציין שהרשת כבר הוטמעה בהצלחה על לייטקוין, הנחשב למגרש הניסויים של טכנולוגיות חדשות לפני שהן מוטמעות בביטקוין, ושכבר בוצעו עסקאות מוצלחות גם על גבי רשת הביטקוין. הערכות של קהילת הפיתוח הן שכבר בקרוב לייטנינג תיכנס לשימוש נרחב גם ברשת הביטקוין ושבמהלך 2018 היא תתפתח ותאפשר נפח עסקאות בסדר גודל של אשראי ואף יותר.
אבל, כידוע, ביטקוין לא לבד במגרש המטבעות הדיגיטליים ומטבעות אלטרנטיביים צצים חדשות לבקרים ומנסים להתחרות בביטקוין או להציע יישומים ואלטרנטיבות טובות יותר. למראית עין בלתי מזוינת כולם נראים אטרקטיביים. כולם מטבעות דיגיטליים שיכולים להעביר ערך מנקודה א’ לנקודה ב’, כולם יושבים על בלוקצ’יין והכי חשוב, כולם יכולים לעלות בערכם לפחות כמו הביטקוין . אז זהו – שלא בטוח. אי אפשר להתווכח על אמונות ודעות, אבל בוא נבחן את העובדות. ביטקוין הוא המטבע המרכזי והוותיק ביותר ונכון להיום היחידי שהצליח לממש את הבטחתו להיות כסף מאובטח שמאפשר החזקה והעברת ערך בקלות, במהירות, בבטיחות וללא גוף שליטה מרכזי. ביטקוין היא רשת נטולת אינטרסים שלא צריכה לקדם את עצמה ביחסי ציבור והיא קיימת כבר 9 שנים שבהן היא הצליחה להוכיח אמינות ועמידות בפני מתקפות רשת וצנזורה. לעומת זאת, “שוק המטבעות” הוא מושג מרובה פנים המאפשר מרחב לפיזור רעיונות שעוד לא לגמרי עמדו במבחן המציאות. ביטקוין תוכנת כדי לשמש כמטבע ומאחוריו עומד צירוף של מספר טכנולוגיות שנתנו השראה לפרויקטים נוספים בתחום. התמהיל הטכנולוגי שמשרת את ביטקוין הוא דינאמי ופרויקטים נוספים ניסו ומנסים לבחון כיצד הם יכולים לשנות, להשמיט או להוסיף טכנולוגיות שישמשו יישומים שונים )ולעיתים משונים). ממטבעות מבוזרים נוספים שדומים לביטקוין, דרך פלטפורמות לחוזים חכמים כמו איתריום ועד פלטפורמות מסחר מבוזרות, רשתות חברתיות מבוזרות, פלטפורמות פרסום מבוזרות, אסימונים מבוזרים או כל רעיון מבוזר שעולה בדעתכם המבוזרת. מגמת ההתרחבות המואצת של השוק והגיוסים הגדולים משכו את תשומת לב הרשויות והעירו את התחום שהיה נישתי יחסית. תנועת הון בסדר גודל הקיים כרגע בשווקים יחייב את הרגולטורים מסביב לעולם לייצר בהירות רגולטורית שתאפשר לעסקים רמת ודאות מסוימת על מנת לבסס תשתיות ראויות לתחום שטומן בחובו את הפוטנציאל לשרת את כלכלת העתיד. נכון להיום יש למעלה מ-1300 מטבעות וטוקנים הנסחרים בזירות המסחר השונות. לצד פרויקטים שאפתניים, מסקרנים וחדשניים כמו אתריום, קרדאנו, EOS ואחרים קיימות גם בעיות אבטחה, מרמה, הבטחות ללא כיסוי ושאר מַרְעִין בִּישִׁין שנכנסו לואקום המערב הפרוע חסר הרגולציה. עם זאת, מסתמן היפוך במגמת ההתבטאויות מצד גופים ובכירים בשווקים המסורתיים בהתייחסותם לתחום וכמובן שישנו רצון לשלב ולהשתלב בהון שהוא מייצר. לפיכך, כרגע לא נראה שמגמת הטוקניזציה והתרחבות השווקים הולכת להשתנות ויש סבירות גבוהה שכבר השנה אנחנו נראה צעדים משמעותיים לקראת אסדרה (רגולציה), לפחות בחלק מהמדינות.
אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפי רגולטורים הוא חוסר היכולת לעקוב אחרי פעילות כלכלית באופן מדויק כפי שהם יכולים לעשות במסגרת הפיקוח על הבנקים. האנונימיות בביטקוין היא מוגבלת וכל הפעילות הכלכלית של ארנקי ביטקוין מתועדת בשקיפות בבלוקצ’יין. אי לכך ובהתאם לזאת, אנחנו רואים מגמה של מעבר למטבעות המאפשרים אנונימיות. ניתן למנות כמה מטבעות בולטים בתחום כאשר המפורסם ביותר שביניהם הוא מונרו המספק יכולת ביצוע עסקאות אנונימיות מוחלטת גם בצד השולח, גם בצד הנמען וגם בסכום המועבר. כמוהו קיימים גם דאש (לשעבר DarkCoin), זיקאש (ZEC) פיוקס (PIVX) ואחרים שכל אחד מהם משתמש בטכנולוגיות שונות על מנת לאפשר אנונימיות. המטבעות האנונימיים הם רק דוגמא למטבעות שעונים על צורך שביטקוין כרגע לא מספק. מטבעות שונים עונים על צרכים שונים ומשרתים אינטרסים שונים וקהילות מאמינים שונות. הדמוקרטיזציה של המטבעות האנונימיים היא רק טעימה לדמוקרטיזציה שכלכלת הקריפטו יכולה לייצר. טרנד האנונימיות ברשת עתיד לצבור תאוצה ככל שממשלות יתקדמו במאמציהם לסגור את ברזי הכסף המזומן ולכן ניתן לצפות לשימוש נרחב יותר במטבעות אלו כבר בעתיד הקרוב. אולם, חשיבותה של האנונימיות היא לא רלוונטית רק למשתמש הפרטי, אלא הכרחית לפעילות עסקית בשוק חופשי תחרותי שבו אי אפשר להתנהל ביעילות כשספקים, לקוחות ומתחרים חשופים לכל תנועות החשבון. לכן, גם בביטקוין נדרשים פתרונות לאנונימיות על מנת שיהיה בכוחו לשרת כלכלה מתפקדת. פתרונות קיימים כמו מיקסרים תלויים באמון של צד שלישי, גובים עמלות גבוהות ואינם מציעים פרטיות מוחלטת. לכן, מפתחים עובדים על פתרונות יעלים יותר שהבולטים בהם הם טמבלביט וזירולינק (ZeroLink) שצפויים להיכנס לשימוש כבר ב- 2018 ולאפשר פעילות אנונימית על הרשת המרכזית. בנוסף, רשת הלייטנינג תאפשר, כאמור, אנונימיות בערוצי מסחר של שכבה שנייה. אבל, מעבר לעניינים הטכנים נושא האנונימיות מאפשר הצצה נדירה למרקם היחסים המורכב שבין הניסיון הממסדי לאסוף כמה שיותר מידע בניסיון לשלוט בצורה יעילה לבין הניסיון האנושי לשמור על הזכות לפרטיות ולחופש כלכלי. שנת 2018 תהיה שנה קריטית לקשר הזה שבין הרגולטורים מסביב לעולם לבין החדשנות בקריפטו-לנד.
ביטקוין בא לפתור בעיה מאוד ספציפית של התערבות ממשלתית בכלכלה והצלחתו נוגעת בלב הפועם של מערכת הממשל עצמה ובוחנת את ערכי היסוד שעליהן מושתתת התרבות המודרנית. אי אפשר להכיל רגולציה על מערכת בלוקצ’יין מבוזרת שנמצאת בחלל הווירטואלי שמחוץ לגבול השיפוט של הממשל. אבל, בהחלט אפשר לעשות רגולציה סביב המערכת ולחנוק את הזכות הבסיסית של האזרחים לנהל את כלכלתם לפי ראות עיניהם. התנודתיות של שוק המטבעות תצרף ספקולנטים רבים ותנער אחרים, אבל בשורתו האמתית של ביטקוין מפעפעת לתוך קהילות שהולכות ומתרחבות וזה תהליך שימשיך לצבור תאוצה גם השנה, במיוחד אחרי הפריצה הגדולה דאשתקד. לכן, המבחן האמיתי שמולו נתמודד השנה (ובשנים הקרובות) הוא לא הצלחתם של מטבעות אלו או אחרים ביחס לכסף המונופוליסטי שבו הורגלנו מינקות, אלא המבחן שבו יעמדו ממשלות דמוקרטיות ומודרניות ביחס לזכות הקניין, חופש העיסוק, חופש ההתאגדות, הזכות לפרטיות ושאר הזכויות שנגזרות מתוך הזכות לחירות שאותה ביטקוין מייצג ללא עורך דין.
לסיכום, עקומת הלימוד של גופים מוסדיים נוטה להיות ארוכה יותר מזו של פרטים וחשיפה לסיכון מצדם מצריכה בחינה מעמיקה וארוכה יותר. מדינות שיתפקחו מהר ויניחו קרקע רגולטורית פורייה לפרויקטים בתחום ימשכו אליהם פעילות עסקית רבה והון קריפטוגרפי לא מבוטל. הגיע הזמן להפנים שבין אם אנחנו בבועה ובין אם לא, תופעת המטבעות הדיגיטליים לא תלך לשומקום ולא תחכה לאף מדינה שתקבל אותה אלא תמשיך לחתור ולפרוץ את גבולות הכלכלה המסורתית ולאפשר נזילות בתוך קהילות ובין קהילות בלי לשאול אף אחד בדרך. אם 2017 הייתה השנה שבה ביטקוין פרץ לתודעה הציבורית, 2018 תהייה השנה שבה הוא יפרוץ לכיסיהם הווירטואליים. עשרות אלפי ארנקים חדשים נפתחים מידי יום, נפח מסחר שעולה באופן אקספוננציאלי ומיטב המוחות שמושקעים בפיתוח חוצה יבשות מכשירים את התשתית של כלכלת העתיד.