עד לאחרונה שיחות הביטקוין נסובו בעיקר סביב מחירו, מהותו הטכנולוגית, כלכלת העתיד, אופן הפעילות הטכנית וכמובן, המאבקים הפוליטיים הפנימיים בתוך עולם הביטקוין (מישהו אמר ביטקוין קאש?). אולם, בעקבות העליות והסקירה התקשורתית חסרת התקדים של סוף 2017, הרגולטור העולמי נכנס ברגל גסה כדי לעשות סדר. כיום קשה לנהל שיחה על ביטקוין ושותפיו הקריפטוגרפים מבלי להתייחס לענייני הרגולציה השונים. ניכר כי המערב הקריפטוגרפי הפרוע שהתחולל בזירות המסחר אולי מתקרב לסיומו במסגרת הרגולציה הבינלאומית המתהדקת.
גם כאן בישראל הרשויות נכנסות אט אט לעובי הקורה. בנק ישראל, רשות המיסים, הרשות להלבנת הון והרשות לניירות ערך מתדיינות ומנסות לגבש רגולציה מתאימה סביב הנושא המורכב. לצד הרגולטורים השונים, גם קהילת הביטקוין המקומית פועלת ללא לאות כדי לקדם פתרון בנושא ובתוך כך יזמה בורסת המסחר הישראלית Bit2C כנס שכולו עוסק בקריפטו, רגולציה ועתיד שוק המטבעות. הכנס נערך בהשתתפות 400 אורחים: מובילי דעה, יזמים, משקיעים, סוחרים בתחום הביטקוין, הבלוקצ’יין והקריפטו בישראל. הכנס סקר את הנעשה בהיבטי הרגולציה והמיסוי של הפעילות בנכסי קריפטו בישראל ודן במגמות העתידיות בענפים המשיקים לפעילות זו. אלי בז’רנו, מנכ”ל Bit2C ומוותיקי הפעילים בתחום, פתח את הכנס ודיבר על כלכלת הביטקוין המתפתחת ואף הפתיע ואמר שבימים אלו Bit2C משלימה רכישה של חברה אירופאית הפועלת בתחום, במטרה להתרחב לשווקים בינלאומיים.
מנכ”ל Bit2C, אלי בז’רנו. צילום: “Nomadigo”
אולם, הנוכחות הישראלית בזירת הקריפטו הבינלאומית אינה שמורה אך ורק ל- Bit2C. גם אופיר בייגל שמנהל את האתר המוביל 99bitcoins הזכיר לנו “שקהילת הביטקוין המקומית אינה תורמת רק בהיבטים טכנולוגים, אלא גם יודעת לשרת נאמנה את חיזוק הנרטיב הביטקויניסטי הקלאסי ביחס לכלכלה העולמית ולכספי הפיאט שמתנפחים באופן אקספוננציאלי וערכם שנשחק באופן דיפלציוני.”
אחרי שנהנינו מאוירת הבלוקצ’יין הקסומה ומצלילי חזון כלכלת הביטקוין, הגיע עו”ד ורו”ח קובי צרפתי והחזיר אותנו למציאות היומיומית העכשווית כשהסביר את עמדת רשות המיסים בנוגע למטבעות הקריפטוגרפיים כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוזר רשות המיסים מחודש פברואר 2018. כידוע, חוזר הרשות הגדיר את מטבע הביטקוין (להלן: “אמצעי תשלום מבוזר”) כנכס החייב במס רווחי הון. לפיכך, כל העברה של ביטקוין או אמצעי תשלום מבוזר אחר מרשות בעליו ייחשב כאירוע מס החייב במס רווח הון. כמו כן, החוזר מציין שגם המרה של מטבעות קריפטוגרפים (החלפת ביטקוין לאתריום, למשל) הוא אירוע מס החייב בדיווח ורווחים הנובעים ממנו חייבים גם הם במס רווח הון. לסיום, אמר צרפתי שמניסיונו הרב בעולמות המס, ידן הארוכה של הרשויות תדע להגיע גם למידע הרלוונטי להן בעולם המטבעות, ולפיכך הוא ממליץ להסדיר את הנושא ולבצע תכנון מס מבעוד מועד כדי לחסוך אי נעימויות בהמשך. להרחבת הידיעות בנושאי מיסוי קריפטו – המדריך המקיף שלנו.
אולם, גם כאשר קיימת נכונות מלאה לדווח במסגרת הנחיות החוזר, קיים קושי עקב מורכבות הדיווח ובפרט כאשר נעשו פעולות רבות בזירות מגוונות. לצורך הפשטת הליך איסוף הנתונים הקימה Bloxtax פלטפורמה שמציע פתרון טכנולוגי לאתגרי המס. תומר רביד, מנכ”ל החברה, הציג בכנס את המערכת שמסוגלת לייצא דיווח מפורט של כלל הטרנזאקציות. עם הדו”ח שמספק השירות ניתן לגשת לרואה חשבון על מנת לבסס את חבות המס לטובת הדיווח. בנוסף, הציג תומר את שיתוף הפעולה של החברה עם Bit2C ואת האינטגרציה של השירות באתר הבורסה, במטרה לאפשר למשתמשים הרשומים בזירה לחשב את חבות המס בגין פעילותם.
למרות הפתרונות הטכנולוגים, החדשנות, היזמות והיצירתיות של הפעילים בתחום, לא ניתן להתעלם מנוכחותה של הכלכלה המסורתית שבראשה עומד בנק ישראל. ואכן, גם תגובתו לא איחרה להגיע מכיוונה של המשנה לנגידת בנק ישראל, ד”ר נדין בודו טרכטנברג, שסקרה את ההיסטוריה של הכסף והבנקאות בעולם וציינה כי בנק ישראל, בדומה למרבית הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, לומד את הטכנולוגיה החדשה והשלכותיה על המערכות המוניטרית והפיננסית הקיימות כיום. עוד ציינה כי “הטכנולוגיות הללו עשויות להביא למהפכה באופן שבו מנוהל המידע הדיגיטלי, ולייצר מודלים עסקיים וחברתיים חדשניים. אולם, מוטב להמתין ולראות כיצד הדברים הללו יתפתחו בעתיד”.
ד”ר נדין בודו טרכטנברג. צילום: “Bit2C”
באופן דיי מפתיע, עמדתה הזהירה של המשנה לנגידת הבנק לא עמדה בקנה אחד עם עמדותיה של חברת הכנסת שרן השכל שעוקבת אחרי התחום וקוראת להסרת המחסומים הרגולטוריים. לטענתה של השכל, רגולציה היא “מקל בגלגלי התעשייה” ולכן היא תומכת בביטולה. כאשר נשאלה בנוגע לאיסור מבקר המדינה על שרי הממשלה להחזיק במטבעות קריפטו השיבה: “הנחיית המבקר בעייתית ומגיעה ממקום של חוסר ידע”, ואף הוסיפה, “אם יש חשש ספציפי להלבנת הון או עבריינות יש לטפל בו כראוי, אך לא לחסום באופן גורף את העיסוק במטבעות דיגיטליים”. על אף שגישתה של חה”כ השכל מעודדת, זוהי דעת מיעוט וספק רב שהרשויות יתאפקו מהחלת האסדרה המחמירה שכבר קורמת עור וגידים.
ח”כ שרן השכל מתוך ראיון עם עו”ד ורו”ח רון צרפתי סמנכ”ל רגולציה בחברת Bit2C צילום: “Nomadigo”
הפאנל המסכם של הכנס דן בכלכלת הביטקוין. הפאנל נע על ספקטרום רחב כאשר בצדו האחד הגישה השמרנית – לפיה ביטקוין הוא המטבע המרכזי של כלכלת העתיד וקיימת דרך ארוכה עד שנגיע ליום בו רמי לוי יפסיק לכבד שקלים חדשים. גישה זו המצודדת על ידי יו”ר איגוד הביטקוין הישראלי, מני רוזנפלד, גורסת שהדרך לשם כרוכה בשיתוף פעולה עם הרשויות על מנת שנוכל לייצר לכללים שיאפשרו את התפתחותו של התחום באופן בריא. מצדו השני של הספקטרום קיימת גישת ‘הטוקניזציה’, גישה אותה ייצג מנכ”ל Bit2C, אלי בז’רנו, שלטענתו, “הטכנולוגיה החדשה, בשילוב עם הדור שגדל לתוכה, יאפשרו לכל ילד וילדה לפתח מטבע חדש באמצעותו יוכלו להעביר ערך ממקום למקום ללא צורך בבקשת היתר מהרשות וללא יכולת אכיפה אמתית”.
לסיכום, העתיד כהרגלו בקריפטו – לוט בערפל והנבואה ניתנה לשוטים. אבל, כאשר אנחנו מסתכלים על התפתחות התחום בתשע שנות קיומו, בהחלט ניתן לומר שנפל דבר בנוף הכלכלה העולמית וכבר לא ניתן להתעלם מזירת המטבעות הקריפטוגרפים ובמיוחד מהביטקוין שעומד בראשם.
ואסיים בציטוט של הכלכלן מילטון פרידמן: “השילוב בין כוח כלכלי לכוח פוליטי המצוי באותה יד הינו בגדר מתכון בטוח לעריצות”. למי שתהה, זהו אותו פרידמן שחזה את הביטקוין כבר ב- 1999.