פרוייקט Cardano אשר הביא לעולם את הטוקן ADA הוא מהפרוייקטים האמבציונים הקיימים היום בשוק מטבעות הקריפטו. נכון להיום קארדנו בעלת שווי שוק של כ- 800 מליון דולר. הטוקן ADA מתפקד למעשה כבלוקצ’יין עצמאי המאפשר טרנזצקיות מורכבות מבוססות חוזים חכמים. האלגוריתם החדשני, מסוג Proof of Stake, מבוסס על Ourboros. שפת התכנות היא Haskell הנחשבת לאחת השפות היציבות כיום.
לקראת האירוע פגשנו את מייסד קרדאנו, צ’ארלס הוסקינסון, לראיון קצר. הוסקינסון, ממייסדי אתריום, הוא כיום מנכ”ל קבוצת IOHK –המספקת שירותים פיננסיים לכשלושה מיליארד בני אדם. בראיון הוסקינסון מספר בין השאר על המאפיינים הייחודיים שלCardano ועל הפוטנציאל הטמון ברשת מבוססת בלוקצ’יין של מגדלי הקפה באתיופיה ובאפריקה בכלל.
רבות דובר על קרדאנו ועל הדמיון לאתריום מבחינת החוזים החכמים. מה מייחד את קרדאנו? מה היה המניע מאחורי פיתוח הפרוייקט?
“כשעבדתי באתריום, היו לנו המון אפשרויות בנוגע לרמת החדשנות שאנו רוצים לקדם. גם סאטושי נאלץ להתמודד עם סוגייה דומה במהלך עבודתו על הביטקוין. במקרה של הביטקוין, מדובר בפיתרון ראשון מסוגו לבעיה קיימת. הוא מציע ארנק דיגיטלי מאובטח שנשען על התקווה שהטוקנים המוחזקים בארנק הזה יצברו שווי שוק מסוים.
זה היה ניסוי נועז ופרוע: במשך כמה שנים לאף אחד לא היה אכפת מהביטקוין, ואף אחד אפילו לא שקל לקנות אותו. אם היית רוצה להשיג ביטקוין, היית צריך להשתמש בגיליון אלקטרוני מורכב או לקרוא ביקורות מפוקפקות שמתעדות את השימוש בו.
בשנים 2011 ו-2012 הביטקוין היה אפוף מסתורין וחוסר וודאות. לאחר שהביטקוין החל לתפוס תאוצה בשנת 2013, המון אנשים אמרו שהניסוי הזה עדיין לא מפותח לגמרי, יש עוד מה לשפר ולאן להתקדם, הטרנזקציות הנוכחיות די טיפשיות – אי אפשר להנפיק נכסים, וכל פעם שרוצים להרחיב את השימושיות והיעילות של המערכת צריך להוציא פרוטוקול חדש אשר ‘יולבש’ על הגרסה הקודמת בדומה ל- Mastercoin או Colorcoin. מדובר בחיסרון רציני. האתגר הוא לחשוב על דרכים לעקוף את המערכת הישנה ולהלביש עליה את הפרוטוקול המשופר מבלי לעורר בעיות.”
“כשיצרנו את רשת האתריום, הרעיון היה יצירת שפת תכנות המתקשרת לבלוקצ’יין, אשר תאפשר לבצע עסקאות פיננסיות מורכבות ומתוחכמות. רק בהמשך יהיה אפשר לבחון כיצד להשתמש בהן. הנחנו שנראה גרסאות דומות של כל מה שנעשה עם Namecoin, Mastercoin, ו- Colorcoin, ושהניסיון שלהם יעניק לנו תרחיש שימושי גם עבור האתריום במהלך 4-5 השנים הבאות.
במידה מסוימת אכן צדקנו. תקן ERC20 (התקן באמצעותו נעשו כמעט כל הנפקות המטבע ICOs בשנתים האחרונות) הוכיח שאין לו תחליפים או מתחרים ראויים, אבל עכשיו הגענו לנקודה בה רוצים להרחיב את קנה המידה של המערכות הללו ולהתאים אותן לשימוש המוני של מיליארדי אנשים, אולם, כמו במקרה של החיקויים למטבע הביטקוין , זה לא באמת עובד בצורה חלקה.
מה שרצינו לעשות זה לקחת את כל הלקחים והמסקנות שלמדנו מהאתריום ומהביטקוין ולבנות מערכת רב שכבתית. מדוע דווקא מודל רב שכבתי? משום שכך בדיוק בנויות מערכות כמו TCP-IP וצריך לזכור שמדובר באחד מהפרוטוקולים המצליחים ביותר בכל הזמנים. לחבר’ה שיצרו אותו לא היה מושג מה זה Bluetooth או Wifi, אבל עדיין למערכת שלהם יש התאמה מלאה עם כל הפיתוחים האחרונים דווקא בגלל שהם עיצבו אותה בצורה נכונה.
אמרנו לעצמנו, בואו ניצור במערכת שכבת שליטה שעליה פועל המטבע ומתבצעות העסקאות, ושכבת ניהול שמגדירה את כללי החוזים החכמים. המאפיינים האלה מאפשרים להנפיק נכסים, ובמקרים מסוימים אפילו ניירות ערך וערבויות, ולנהל עסקאות פיננסיות מורכבות בקנה מידה רחב של מיליוני משתמשים. בעזרת ערוצים צדדיים המחוברים לשכבת השליטה ניתן יהיה להוסיף כל אלגוריתם או פרוטוקול. מעבר לכך, מבנה כזה מטשטש את הגבול בין מערכת בלוקצ’יין ציבורית למערכת בלוקצ’יין פרטית עם הרשאת כניסה מוגבלת.”
לאחרונה דווח שקרדאנו מקדמת הטמעת מערכות בלוקצ’יין באפריקה. תוכל בבקשה להרחיב?
“כיום יש לנו משרד באדיס אבבה, בירת אתיופיה, ואנחנו עובדים המון על מנת לאפשר לחוואים המגדלים פולי קפה להשתלב בתוך רשת בלוקצ’יין בניהול שרשרת האספקה. הממשלה המקומית נלהבת מהאפשרות להעניק לכמליון וחצי מגדלי קפה אתיופים תעודות הסמכה דיגיטליות ולתכנן כיצד הקפה יעבור לכל אורך שרשרת האספקה ללא תרמיות, הונאות וניצול לרעה. בנוסף, גם להבטיח תקני איכות קפדניים ותמחור הוגן בתחנות השטיפה של פולי הקפה, שכן, כרגע הפרוצדורה מתרחשת דרך הודעות טקסט בלבד.
ברגע שמחברים את כל המגדלים לארנק דיגיטלי קבוע שלא ניתן לשינוי כמו מערכת Hyperledger Fabric או פלטפורמת Cardano, הם יכולים לנהל תקשורת אמיתית ורציפה. כלומר, שניתן לחבר אותם לשרשרת הצד ואז להשתמש במערכת Cardano על מנת לבצע הלוואות, תשלומים, ולהעניק ביטוח לכל אחד מהמוצרים הפיננסיים האלה.”
העתיד: כיצד קרדאנו יראה בשנה הבאה?
“בשנת 2019 אנו הולכים להדביק את כל שאר השחקנים בשוק מבחינת פונקציונליות וטווח שימושיות. כבר התחלנו לראות שינוי בתעשייה מנקודת מבט של מחקר. לדוגמה, הייתי בכנס קריפטוגרפי בטורונטו. בדרך כלל, אתה מגיע לאירועים מהסוג הזה ופוגש רק חוקרים ומומחים בתחום ההצפנה. אבל באירוע ההוא נתקלתי גם בחברות קריפטוגרפיות שהציגו דו”חות של מחקרים שנערכו על ידם.
בשנים הקודמות לא ראינו שום הערכה מדעית של תחום הקריפטוגרפיה, אולם כיום בכל כנס שאנו לוקחים בו חלק, אנו רואים ביקורת והערכה אקדמית של העמיתים בתחום. מדובר בשינוי משמעותי בדפוסי ההתנהגות של המערכת ואני חושב שזאת בשורה מצוינת לתחום כולו.
העובדה שהמדע החל לחקור את עולם הקריפטוגרפיה הינה בשורה משמעותית. נקודה נוספת היא, שאם קרדאנו אכן תצליח, הדרך היחידה להתחרות בנו תהיה לחקות את צורת הפיתוח שלנו, מה שאומר שאיכות התוכנה תשתפר באופן ניכר בענף כולו.”
מאמר זה ראה אור לראשונה ב- 9 לדצמבר 2018.
