כובשים את הנצחון
הפוסטמודרניזם הטכנולוגי של ביטקוין הביא אתו סופת בלוקצ’יין קוסמית שמתיימרת לשנות את פני הכלכלה. אבל, למרות שאַבְּרָאֲקְדָּבְּרָה על נייר לבן יכולה לקדם מצוין תסריטים הוליוודיים, קידום פתרונות אמיתי מצריך הוכחת עבודה. בתוך הרעש של האקו-סיסטם המורכב מתבלטת שגרירות הביטקוין שמנגישה לציבור הרחב ידע מהימן מעולם המטבעות הדיגיטליים. השגרירות היא התארגנות ללא מטרות רווח שמאפשרת מרחב פיזי למפגשים, פילטור רעיונות וקידום פתרונות. במסגרת זאת מתנדבת השגרירות לקיים גם האקאתונים. את ההאקאתון של 2018 ארגנו אנשי השגרירות ביניהם תומר וייס, שרה ויסנר, רועי לבב, אוריה הלוי וליאור זיסמן בשיתוף עם איגוד הביטקוין הישראלי. יונה אייל וגיתי זך, ממקימי השגרירות וממארגני האקתונים קודמים, סיפרו שהיה מרגש לראות את התפתחות התחום ואף להגיע להאקאתון כמשתתפים בעצמם.
למעלה מ- 150 מפתחים נרשמו להשתתפות בהאקאתון ומתוכם התגבשו 19 קבוצות שהתחרו על פיתוח קוד שיביא איתו בשורה עובדת. מפגש ההכנה של ההאקאתון כלל הרצאה מצוינת של נדב איבגי על רשת הלייטנינג, מה שככל הנראה נתן השראה למפתחים, שכן תשעה מהפרויקטים היו על רשת הלייטנינג ושניים מהם אף הגיעו לעמוד על פודיום הטוי לאב. תומר וייס, ממארגני ההאקאתון, סיפר “היה מרגש לראות איך חבורה של אנשים מתגבשת ומתכנסת לרעיון יישומי שקורם עור וגידים לכדי אפליקציה עובדת שמקדמת את ביטקוין”.
למקום הראשון הגיעו Brainseed – אלון גול הוא ביטקויינר ותיק שאינו מרוצה מהמתודולוגיה של ארנקי המוח הקיימים. לשם כך חבר אלון לאורי ניומן, מתן שפירו, עומר שלומוביץ’ ונועם סהר על מנת לשדרג את חווית המשתמש של ארנקי המוח. ארנק מוח נחשב לארנק מאובטח והאלגוריתם שלו יודע לתרגם סיסמא למפתח קריפטוגרפי שאינו שמור במקום פיזי, אלא במעגלים הנוירונלים של בעל הארנק עצמו. החיסרון העיקרי של ארנק מוח הוא שסיסמא חלשה קל לפרוץ וסיסמא חזקה קל לשכוח. לפיכך חיפש הצוות לשפר את רשימת המילים למילים שיותר קל לזכור. הזיכרון האנושי מחולק לסוגי זיכרונות שונים כמו זיכרון סמנטי, אפיזודי, רגשי וכו’. כאשר אנחנו מבקשים לזכור מילים אבסטרקטיות שאין להם ייצוג מוחשי אנו מערבים בעיקר מעגלים של זיכרון סמנטי שהשליפה ממנו קשה יותר. כאשר מילה מקושרת עם תמונה (לדוגמא “ביצה”), אפיזודה או רגש מעגלים מוחיים רבים קושרים קשרים נוירונלים חזקים יותר הן בתהליך קידוד האינפורמציה והן בשליפתה. מעבר לשדרוג רשימת המילים עצמן הצוות לקח על עצמו אתגר נוסף שיאפשר לקצר את רשימת המילים. אולם, סיד מקוצר בהגדרה בא על חשבון אנטרופיה. לשם כך השתמש הצוות בטכניקה שנקראת מתיחת מפתחות (Key stretching) שמטרתה לייקר את החישוביות הדרושה לפריצת המפתחות ובכך לפצות על רמת הבטיחות שנובעת מפחות אנטרופיה. האתגר הבטיחותי של שמירת המפתחות הוא אתגר גדול שעוד יצטרך לעבור מבחני ריסוק מחמירים ע”י קהילת הביטקוין העולמית, אבל לצד זאת הפתרונות שהצליח להביא הצוות מרשימים מספיק כדי לעבור את משוכת השופטים שהעניקו להם ביטקוין שלם.
אל המקום השני הגיע צוות KaPow – בוריס דינקביץ’, ארן שנער, וובה פורטון, טוהר קובני, מארק חוטין ואדם קליין כבר יודעים לעבוד יחד כחלק מצוות 500tech. הרעיון המקורי של בוריס דינקביץ’ חיפש להנגיש את עולם הקריפטו לציבור הרחב ולהקל על חווית המשתמש בביטקוין גם בלי להבין כיצד הוא עובד מאחורי הקלעים. לשם כך יצר הצוות תוסף דפדפן שמקושר לשרת מרכזי שאליו ניתן לשלוח ביטקוין והוא פותח ערוץ לייטנינג באופן אוטומטי. הרעיון של התוסף הוא לבצע תשלום לייטנינג מיידי, בלי הצורך לסרוק קוד QR או להדביק כתובת ואז לאשר תשלום, תהליך שיכול לקחת זמן. כאשר משתמש גולש באתר שתומך בתשלומי לייטנינג התוסף יאפשר לו לבצע טרנסאקציה שתעבור דרך צומת השרת של KaPow ישירות לכתובת הנמען כך שהוא אפילו לא יצטרך לפתוח ערוץ משלו. KaPow תאפשר להקליק על מוצר ותקפיץ פופ אפ שמבקש אישור באופן מיידי. האתגר לייצר אפליקציות עובדות ומאובטחות על רשת הלייטנינג אינו טריוויאלי ודורש רקע מעמיק. ארן שנער סיפר ש”ההכנה להאקתון הייתה טובה מאוד וכללה ייעוץ וליווי מקצועי ביותר”. גם בוריס דינקביץ’ שיבח ואמר “הופתעתי לטובה מהרמה הטכנולוגית של ההאקתון שהפך לכר פורה לפיתוח התחום”. בשיחות הסלון נשמעו קולות שסימנו את היישום של KaPow כבעל פוטנציאל לשמח ולקדם עוד פתרון.
את המקום השלישי כבשו בסערה Lightning Dragons – אלון אלמליח, אורי שחם, דוד סטרוק ואודי פלד חשבו איזה פעולה הם היו רוצים לבצע עם ביטקוין וכיום היא בלתי אפשרית. סיעור המוחות שלהם הוביל אותם לבזר משחק הפוקר ולקחת את הפלטפורמה המקוונת צעד אחד קדימה לעבר שימושיות ברשת הלייטנינג. כיום שחקני פוקר נאלצים לתת אמון בפלטפורמה שבה הם משחקים ולהיחשף לסיכון של הפסד הסכום המופקד בחשבונם וסיכונים נוספים שלא תמיד השחקנים מודעים להם. כאשר ניגשים לבעיות שקיימות בפלטפורמה ריכוזית, השימוש בביזוריות יהיה נכון בנקודות האמון. במקרה של הפוקר ישנן שתי נקודות אמון שכאלו, האחת היא בכמות הכסף שמופקדת בפלטפורמה והשנייה היא האופן שבו השרת מערבב את הקלפים ויכול להטות את הסיכויים לטובת שחקנים כאלו או אחרים. ארכיטקטורת הפלטפורמה של Lightning Dragons מחייבת את השחקנים השונים להריץ צומת לייטנינג שתאפשר תשלום רציף Ongoing payments ובכך היא מקטינה את הסיכון רק לסכום של אותה היד. בנוסף, היא מספקת פונקציה מערבבת ידועה ומוסכמת על כל המשתתפים המשקפת לכולם את הוגנות המשחק. השימוש בלייטנינג, כידוע, מאפשר תשלום עם אישור מיידי ופוקר הוא בהחלט תרחיש שימוש (Use Case) שיכול להפוך ליישום רוצח בתחום. אלון אלמליח סיפר “הגישה שלנו הייתה למצוא את השימוש שיראה את היתרונות של רשת הלייטנינג ובתוך כך ללמוד בעצמנו כיצד להשתמש בה”.
למקום הרביעי שזכה בתואר יקיר השופטים הגיעו Team Yuki – יונה אייל, גיתי זך אסף בהט, ליאור אור ויוקי דביר שהם מוותיקי הקהילה וממקימי השגרירות והם החליטו לבחון שימושים מעניינים במסגרת רשת הלייטנינג שיאפשרו את אימוץ הביטקוין באופן רחב יותר. כחלק מהמחקר היו תובנות רבות ובראייה רחבה ערוציי לייטנינג רבים יכולים לייצר מודל לפיתרון סכסוכים פיננסיים, השלכות הקשורות לחוזים בין צדדים, יציבות המטבע ואפילו אורקל מבוזר (צד שלישי שמספק נתונים) ובכך להביא לאימוץ רחב יותר של השימוש בביטקוין. לטובת התחרות בחרה הקבוצה להתמקד במרכיב מסויים ולהציג מקרה בו גופים מסחריים רבים רוצים לפתוח את שעריהם ללקוחות פוטנציאלים שרוצים לשלם בביטקוין, אבל הם אינם מעוניינים בחשיפה לתנודתיות השער של המטבע. על מנת לתקוף את הבעיה בנה הצוות חוזה חכם מבוזר על רשת הלייטנינג עבור גידור פיאט (Stable coin). החוזה מאפשר להפגיש בין שני צדדים, האחד מחפש לעבוד עם פיאט והשני מעוניין להיאחז בביטקוין. ביניהם ישנו ערוץ לייטנינג פתוח ומבוזר שמקזז באופן שוטף את ההפרש (Rapid Settlements) הנובע מתנודתיות המטבע ובכך מגדר את הסיכון אליו חשוף עסק שמעוניין לקבל ביטקוין עבור שירותיו. הצוות הוכיח את היתכנות הרעיון בתרחיש שימוש של חוזה בין שני צדדים. לסיכום, רשת הלייטנינג עדיין בחיתוליה ובהחלט ניתן לומר שאפליקציות לייטנינג מסוג זה הם צעד משמעותי בדרך של ביטקוין למיינסטרים בסקייל של הכלכלה העולמית.
פרויקטים נוספים שהשתתפו בהאקתון כללו חוזים חכמים לשיתוף מדיה ללמידת שפות, מערכת לדירוג חברתי, מוזיקת הביטקוין- אפליקציה לסוניפיקציה (ייצוג באמצעות גלי קול) של הפעילות ברשת, השכרת חנייה באמצעות לייטנינג ופרויקטים נוספים שקצרה היריעה מלהכיל. שרה ויסנר, ממארגני האירוע, ציינה ש”זה היה ההאקתון הכי מוצלח ומקצועי שהיה לשגרירות עד כה ושהיה קשה לבחור את המנצחים מבין שלל הפרויקטים”.
בהאקתון שפטו מני רוזנפלד, יו”ר איגוד הביטקוין הישראלי, עופר רותם, משקיע אנג’ל בתחום הקריפטו, נדב איבגי, מבכירי מתכנתי הביטקוין בעולם ומייסד Bitrated, יובל רואש מנכ”ל ביטס אוף גולד, אודי ורטהיימר מפתח ביטקוין בעל שם עולמי ולאוניד בדר, סמנכ”ל Orbs. עוד מעורבות באירוע שתיים מחברות הביטקוין מהמובילות בעולם, Blockstream ו- Consenys, אשר משתתפות במימונו ואף שולחות נציגים לתחרות.
מני רוזנפלד אמר בסיום כי: “באירוע של השנה אפשר היה להרגיש את העניין, ההכרה והלגיטימציה ההולכת וגוברת סביב תחום המטבעות הקריפטוגרפים. כמות המשתתפים והאנשים שהגיעו בכדי לשמוע ולקבל השראה מהרעיונות הייתה חסרת תקדים. אלו היו 31 שעות שהחלנו להקדיש אך ורק לחשיבה, יצירתיות וחדשנות – דברים שאולי הולכים לאיבוד בשגרה היומיומית, גם בתחום חדשני כמו שלנו. זו גם הייתה הזדמנות מצוינת להעניק את הבמה למתכנתים, מפתחים ועוד אנשים שמחוברים לתחום, להפגין הידע והיכולות שלהם מול בכירי התחום בארץ. אני מאד מקווה שהרעיונות שנוצרו ביממה הזו יצמיחו עסקים וחברות חדשות שימשיכו להפרות ולפתח את התחום בישראל.”
