בנק ישראל. צילום: גלובס
אחרי העליות של השנה שעברה נושא המטבעות הדיגיטליים הפך למוקד התעניינות משמעותי בתעשיית הפינטק הגלובלית ובמערכת הבנקאות העולמית. בתוך כך, מינתה נגידת הבנק המרכזי, ד”ר קרנית פלוג, צוות ללימוד ובחינה של האפשרויות השונות העומדות בפני בנקים מרכזיים באשר להנפקת שקל דיגיטלי חדש (או בקיצור שק”ד). במסגרת עבודתו בחן הצוות את עמדתם של בנקים מרכזיים בעולם בנוגע לשימוש במערכות תשלומים מבוזרות.
על אף שבנקים רבים בוחנים את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי על בסיס הטכנולוגיות הללו, אף בנק מרכזי במדינה מפותחת טרם עשה זאת. לפיכך, המליץ הצוות לחכות עם הנפקת השקל הדיגיטלי של בנק ישראל, אם כי האפשרות עודנה על השולחן. ההמלצה היא להמשיך לעקוב בעניין.
בשבוע הבא צפויה נגידת הבנק לסיים את תפקידה ולפנות את מקומה לפרופ’ אמיר רון שמינויו הוכרז מוקדם יותר השנה. עם זאת, צפוי הצוות שמינתה הנגידה להמשיך ללמוד ולעקוב אחרי הנושא וזאת בתיאום עם גורמים שונים בבנק שעוסקים בנושאים משיקים. הצוות ידווח להנהלת הבנק מדי חצי שנה על פעילותו ועל התפתחויות משמעותיות שחלו בתחום בעולם, כך פי הדו”ח.
הדו”ח נתן גם את התייחסותו לסוגיות שאותם יבחן כדי לקבל החלטות לגבי הנפקת שקל דיגיטלי וביניהם ציין את המשך המעקב אחרי ההתפתחויות בעולם ובדגש על התפתחויות בבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות. כמו כן יבחנו התרחישים השונים הנוגעים להשפעת המטבעות הדיגיטליים בתחומים השונים, בהתאם למידה שבה הם ישמשו כתחליף למזומן ולאמצעי תשלום אחרים. עוד תיבחן עמדותיו של הציבור כלפי האפשרות להנפיק שקל דיגיטלי כמו גם ההתפתחויות הטכנולוגיות השונות שמובילות חברות מסחריות בתחום, כל זאת במטרה להיות קשובים להתפתחויות בשטח.
עוד נכתב בדו”ח שבהמשך לפרסום הנ”ל מתכוון הצוות לקיים מפגשים בהשתתפות גורמים רלוונטיים במגזרים הפרטי והציבורי, לשם דיון בסוגיות העולות ממנו ומעקב אחריהן. בנוסף, ציין הצוות שחשוב לבחון האם הנפקת שקל הדיגיטלי תשלים את המערכת הקיימת או תחליף אותה לחלוטין. כמובן שיש להתייחס לסוגיית השימוש במזומן מכיוון שהחלטות בנוגע להפקה אפשרית צריכות להתחשב מראש בכל הגורמים וההשלכות האפשריות שחלופות אלו יכולות להביא עמן.
לסיום, המליצה הועדה לקחת חלק בדיון הבינלאומי שבו משתתפים גורמים העוסקים בנושא זה וזאת במטרה ליצור פורום בינלאומי ללימוד הנושא ולשיתוף ידע. בפרט, המליץ הצוות לבחון שיתוף פעולה עם הגופים בינלאומיים רלוונטיים שכבר עוסקים בנושא, ביניהם קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) והבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS).
לסיכום, כפי שדיווחנו בעבר, הבנקים המרכזיים בוחנים את השינויים שמביא אתו שוק הקריפטו ותעשיית הפינטק הבינלאומית ומחפשים להישאר מעודכנים ולרתום את רוח החדשנות כדי לשמר את מעמדם בנוף הפיננסי הבינלאומי. בעידן המידע שבו ניתן לנתר את הפעילות הפיננסית באופן חסר תקדים, מחפשות הרשויות דרכים להילחם בפשיעה והלבנת הון דרך ההתחקות אחרי נתיב ההון ויצירת תקנות חדשות עבור מטבעות הקריפטו ומס הכנסה. בתוך כך, ישנה מגמה ברורה לצמצום השימוש במזומן וייתכן ששקל דיגיטלי של בנק מרכזי ישמש ככלי מרכזי למלחמה בהון שחור כחלק מעתידו של הכסף הריבוני. עם זאת, נשאלת השאלה עד כמה טכנולוגיות מבוזרות רלוונטיות לגופים אלו וכיצד הם יעמדו אל מול יישום הטכנולוגיות במטבעות מבוזרים כמו ביטקוין.
