עדכון: בפברואר 2018 פרסמה רשות המיסים חוזר סופי בנוגע לסיווגו של ביטקוין, עיקר דבריו בסיום מאמר זה, בנוסף בקיץ 2018 נוספו למאמר זה צעדים פרקטיים לחישוב המס.
קפיצות המחיר של הביטקוין, התנודתיות הרבה בשווקי המטבעות הקריפטוגרפיים והבאזז העצום סביב תופעת ה-ICOs מעוררים שאלות רבות לעניין המס בישראל. החשיבות של הנושא מתעצמת נוכח הקשיים אשר נערמים בעת רצון לממש השקעות במטבעות דיגיטליים ולהיפגש עם הכסף. במאמר זה אשתדל להפיג מעט את חוסר הבהירות בנושא המיסוי ובאופן התמודדות עם הבנקים.
הבנקים בישראל מהווים זרוע ארוכה של הרשויות ומתפקדים כשומרי סף מטעם המדינה שתפקידם, בין היתר, למנוע העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור. כל עוד הביטקוין ושאר המטבעות הקריפטוגרפיים מסווגים כפעילות פיננסית בסיכון גבוה להעלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור, הרי שהבנק מחוייב לבחון עסקאות הקשורות בביטקוין – לברר פרטים לגביהן (לשאול שאלות ולדרוש מסמכים מאמתים, חוות דעת מצד רו”ח וכדומה) ואף במידת הצורך לדווח על העסקאות הללו, כולל פרטים לגבי הלקוח והפעולות שביצע, לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל.
בנסיבות מסוימות ובהתאם לדרישות הרגולציה הבנק רשאי, ואף מחויב, למנוע העברת כספים שמקורם במכירת ביטקוין. הבנקים מקבלים בנושא רוח גבית משמעותית מבנק ישראל (המפקח על הבנקים) אשר פירסם אזהרה בקשר לביטקוין עוד בדצמבר 2014 שהדגישה את הסיכונים הטמונים בשימוש במטבע, וכן מפסיקת בית המשפט המחוזי בת”א אשר פסק לאחרונה כי בנק רשאי לסרב לנהל חשבון של חברה העוסקת במסחר של ביטקוין (יוני 2017 – מקרה ביטס אוף גולד נגד בנק לאומי). היקף ההתערבות של הבנק במקרים של העברות כספים שמקורם בפעילות בקריפטו משתנה מבנק לבנק, מסניף לסניף, מפקיד לפקיד וכמובן תלוי בנסיבות המקרה עצמו (זהות הלקוח, סכום ההעברה, מטבע ההעברה, מקור ההעברה, תדירות והיקף הפעילות וכו’), ולכן אין פתרון אחיד לכל מקרה. מומלץ להתנהל בשקיפות מול הבנק ולספק לו את כל המידע הדרוש. בכל מקרה, חשוב להבין כי גם אם מצליחים לעבור את משוכת הבנק ולהיפגש עם הכסף (בין אם זה כי הצלחתם לעבור מתחת לרדאר של הבנק או בין אם כי שכנעתם אותו שהעברת הכסף לגיטימית), אין זה אומר שבזה השלמתם את חובות הדיווח החלות עליכם או מילאתם אחר חבות המיסוי הנובעת בגין הפעילות בביטקוין (או כל מטבע דיגיטלי אחר).
לאור שיעורי הבית שאיגוד הביטקוין בישראל עשה, כמעט כולם כבר מכירים את חוות הדעת אשר קיבל האיגוד בנושא מיסוי ביטקוין בדצמבר 2013 ולפיה, בנסיבות מסוימות ניתן לטעון כי רווחים מעליית ערך של ביטקוין פטורים ממס הכנסה. חשוב שאיגוד הביטקוין פעל לקבל חוות דעת כזו, אולם, בסופו של דבר, חוות הדעת מיועדת לאיגוד כהסבר וכפרשנות משפטית לשאלה תיאורטית שהופנתה מטעם האיגוד למשרד רוא”ח שניסח אותה לפני כמעט 4 שנים. כלומר, למשקיע הפשוט יהיה קשה להישען על חוות הדעת שניתנה לאיגוד, אם באיזשהו שלב רשות המיסים תדפוק על דלתו ביום בהיר. כמו כן, יש לזכור שטענה לפטור ממס יכולה להיות תקפה רק בנסיבות הספציפיות של השקעה על ידי אדם יחיד (לא חברה) אשר פעולות רכישת ומכירת הביטקוין שהוא מבצע אינן עולות לכדי “עסק” (מנגנון שיטתי ומסחרי המניב פעילות עסקית ואקטיבית כגון סוחר יומי שזהו עסקו).
מבחינת רשות המיסים (לפי טיוטת חוזר רשות המיסים שפורסמה בינואר 2017), חוות הדעת שקיבל האיגוד אינה נכונה, ובשום תרחיש לא יחול פטור ממס הכנסה בקשר לרווחים שמקורם בביטקוין מאחר וביטקוין אינו מטבע. גישה זו רואה בביטקוין כנכס אבל לא מכירה בו כמטבע מבחינה משפטית מאחר ונדרש, לכאורה, כי יוגדר הילך חוקי בישראל או במדינה זרה ובנוסף, שיהיה מדובר בנכס מוחשי כדוגמת שטרות. לפי גישה זו, רווחים מעליית ערך של ביטקוין חייבים במס – בדומה להשקעה במניות. חבות המס תקבע בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.
כלומר, לפי עמדת רשות המיסים בגין כל רווח ממכירת ביטקוין (או כל מטבע דיגיטלי אחר) צריך לחול מס רווח הון בשיעור של 25% (לרוב) או מס שולי (לפי מדרגות המס הרגילות). שיעור המס וחבות הדיווח ותשלום המס, תלויים בנסיבות הספציפיות של המקרה, כאשר כל מקרה נבחן לגופו באופן פרטני.
במקרה של סוחר בעל “עסק” למסחר בביטקוין סביר שיחול מס כמו כל עסק אחר. קיומו של “עסק” ייבחן באמצעות מדדים שונים שנקבעו בפסיקה, ועיקריהם: תדירות העסקאות, היקף ההשקעה, מימון הפעילות, משך האחזקה במטבע, מומחיות המשקיע וכיוצא באלה. כך למשל, רווחיו האקטיביים של סוחר פעיל ובעל בקיאות וידע בתחום, אשר ביצע מאות פעולות מסחר בהיקף רב של השקעה ובאמצעות מימון חיצוני במשך תקופה קצרה, חייבים במס שולי. במקרה האמור נדרש הסוחר להגיש דוח אישי שנתי לרשות המיסים ורווחיו חייבים במס לפי המדרגה האישית שלו אשר עלולה להגיע לכדי 50% (זאת בנוסף לחבות בביטוח לאומי).
לגבי משקיע ספקולנט אשר ביצע עסקה חד-פעמית או מספר עסקאות בהיקף מצומצם ללא כל מימון חיצוני, ואינו נחשב לסוחר מיומן, מנוסה ומקצועי, כך שמדובר בהכנסה פאסיבית מבחינתו – לפי גישת רשות המיסים סביר כי יחול לגביו מס רווח הון בשיעור של 25% (לרוב). במקרה כזה נדרש המשקיע לדווח לרשות המיסים על כל עסקה שהוא מבצע בטופס יייעודי תוך 30 ימים מיום המכירה, וכן לשלם את המס באופן שוטף (זאת בנוסף לחובות דיווח שנתיות שעשויות לחול).
במקרה של עסק המקבל תמורה בביטקוין עבור שירותיו או מוצריו (למשל בית קפה או סוכנות רכבים), מדובר בעסקה לכל דבר ועניין אשר חייבת במס הכנסה (ומע”מ) כמו כל עסקה אחרת ששולמה בשקלים או מט”ח. סכום התשלום ייקבע בהתאם לשווי השוק של הביטקוין נכון למועד העסקה.
במקרה של חברה אשר השקיעה בביטקוין לא יחול בכל מקרה הפטור ממס הכנסה בגין הרווח מעליית ערך אשר חל על יחידים בלבד, כך שהכנסה זו תהא חייבת במס חברות.
גם פעולות כריית והנפקת מטבעות ראשונית (ICO) עלולות להיות חייבות במס מאחר ומדובר בפעילות בעלת אופי עסקי ומסחרי. התשובה לשאלה האם יחול מס תלויה בנסיבות הספציפיות של המקרה ובזהות מקבל התמורה. כורה חשוף למס שולי בגין הכנסותיו מכריית מטבעות (כל עוד אכן מדובר במנגנון עסקי לכל דבר). לגבי חברה המנפיקה במסגרת ICO , נושא המיסוי מורכב ותלוי בגורמים רבים שהינן נגזרת של חוזי ההנפקה ומאפייניה.
לגבי המשקיעים בהנפקה ורוכשי הטוקנים (אסימונים) – סביר כי רווח ממימוש של הטוקנים יהיה חייב במס רווח הון, אלא אם מדובר במי שעבד באופן אקטיבי ועסקי בכדי להרוויח את הטוקנים, כדוגמת יועץ חיצוני להנפקה או מתכנת שהוא עובד כשכיר של החברה המנפיקה (שאז יהיו חייבים במס הכנסה שולי בגין שווי השוק של התמורה שיקבלו).
בנוסף, רשות המיסים סבורה כי כמעט בכל עסקה (רכישה/מכירה) של מטבע דיגיטלי צריך לחול מע”מ, כולל בקשר למי שקנה מוצר/שירות תמורת המטבע, היות והוא מכר למעשה מטבע דיגיטלי לצד השני (אם עמדה זו תתקבל, זו עלולה להיות גזירת המיסוי הקשה ביותר).
לדעתי, עמדת רשות המיסים משקפת גישה מיושנת ומוטעית וזו אף התערערה לאחרונה, עת הכירה יפן בביטקוין כאמצעי תשלום רשמי במדינה, ובכך למעשה נפתחה הדלת להכרתו כהליך חוקי ביפן (אעיר כי הטיעון בקשר להכרה ביפן רלוונטי רק בקשר לביטקוין ולא לאיתריום או כל מטבע דיגיטלי אחר). אדגיש, כי עמדת רשות המיסים הינה עדיין בגדר טיוטא לא סופית, וגם אם תתפרסם כסופית היא לא בהכרח מחייבת כי אין מדובר בחקיקה של הכנסת או הלכה של בית משפט. לפי ההודעה האחרונה של רשות המיסים שפורסמה בתקשורת, עדין מתבצעים ברשות דיונים בנושא במסגרתם נבחנות התייחסויות שקיבלה הרשות מהציבור לאחר פרסום טיוטאת החוזר, ולאחר שתגובש עמדתה הסופית של הרשות היא תפורסם לציבור. בשלב זה הוחלט ברשות המיסים להמליץ לשר האוצר על תיקוני חקיקה שיקלו על הדיווח בביצוע עסקאות מימוש של מטבעות דיגיטאליים. בשורה התחתונה, הייתי ממליץ שלא להתעלם לחלוטין מגישת רשות המיסים ולכלכל את הצעדים נכונה בהתאם.
לאחר למעלה משנה מיום פרסום טיוטת חוזר רשות המיסים בנושא מיסוי ביטקוין ומטבעות דיגיטליים, פירסמה היום רשות המיסים את עמדתה הרשמית בחוזר סופי. הנקודה העיקרית והמשמעותית בחוזר הסופי היא שביטקוין לא נחשב למטבע, ולכן, רווח שנוצר ממימוש ביטקוין חייב במס (מס רווח הון או מס שולי). ההבדל העיקרי והחשוב בין הטיוטה לבין החוזר הסופי הוא שרשות המיסים נסוגה מדרישתה לחיוב במע”מ בגין כמעט כל עסקה בביטקוין. לפי עמדת רשות המיסים המעודכנת, יחול מע”מ רק במקרה ומדובר בפעילות עסקית, לדוגמה במקרה של עסק או כרייה.
וכעת לפרקטיקה: לאחר שהבנו אילו פעולות במטבעות הדיגיטליים גוררות חיוב בתשלום מס, לפניכם מדריך קצר שעוסק באופן חישוב ותשלום המס על הפעילות במטבעות דיגיטליים, באופן שבו תוכלו להתמצא בעולם זה ולתכנן את פעולותיכם כך שתמקסמו את ההטבות האפשריות לפי חוק.
על המשקיע חלה חובה לדווח לרשות המיסים על כל אירועי המס שקרו בעקבות הפעילות שלו. אי דיווח למס הכנסה, הוא עבירה פלילית, כך שאין מנוס מלהפשיל שרוולים ולעסוק גם בצד הרגולטורי של פעילות ההשקעה במטבעות דיגיטליים. מועדי הדיווח קבועים בחוק, וכלל – יש לדווח עד 40 יום לאחר ביצוע פעולה. אולם, הפרקטיקה שהתפתחה היא דיווח אחד פעם בשנה, על כל הפעולות שנעשו בשנה שקדמה לה במסגרת דו”ח שנתי.
מכיוון שלאורך השנה כל משקיע במטבעות דיגיטליים מבצע מספר רב פעולות של קנייה ומכירה, במחירים שונים, מחשבים את הרווח מהפעילות לפי שיטת חישוב FIFO – First In First Out. המשמעות של שיטה זו היא שאם יש כמה רכישות, אזי המטבע ראשון שנרכש (במחיר שבו הוא נרכש), הוא הראשון שנמכר. FIFO היא השיטה המקובלת ביותר על ידי רשות המיסים לחישוב רווחים בגין השקעות קריפטו. לדוגמה: אם רכשתם ביטקוין אחד בשער קניה של 1000$, בחודש לאחר מכן רכשתם עוד ביטקוין אחד בשער קניה של 2000$ ולאחר חודש מכרתם ביטקוין אחד בשער מכירה של 3000$, הרווח בגין העסקה יחושב כאילו מכרתם את הביטקוין הראשון שקניתם, והרווח יהיה 2000$. ישנן דרכים נוספות לבצע חישובי רווח, אולם הן פחות מקובלות על רשות המיסים, ועל מנת להשתמש בהן נדרשת התייעצות.
חשוב: שמרו תיעוד על מנת שתוכלו לחשב את הרווח
מכיוון שכל פעילות שאתם עושים משפיעה בסופו של דבר על חישוב הרווח, מומלץ לשמור תיעוד וקבלות של פעולות שביצעתם במטבעות דיגיטליים. בין הדברים שמומלץ לשמור: תיעוד עסקאות מול גופים שונים, מידע על העברות בנקאיות לחלפנים, בורסות או נותני שרות, תיעוד על עסקאות הנעשות בכרטיסי חיוב (Debit) ותיעוד על הכנסות הנובעות מכרייה (כולל שמירת חוזי הכרייה בענן). את התיעוד כדאי לשמור באימייל, לרשום במסמך או לרכז את הנתונים בטבלה.
כמו כן, בעת העברת מטבעות לאדם אחר, חשוב לתעד את פרטי התמורה, ומה היה ערך המטבע עליו הסכמתם בזמן ביצוע העסקה. תעדו הלוואות שניתנות במטבעות קריפטו (גם אם לא מדובר במכירה), ובכלל זה את תנאי ההלוואה ואת הרווח שנוצר ממנה.
שמרו תיעוד על השתתפות ב- ICO. התיעוד צריך לכלול את כל פרטי העסקה, ובכלל זה: באיזה מטבע התבצע התשלום וכמה מטבעות התקבלו בתמורה.
למשתמשים עם מספר ארנקים מומלץ לשמור מידע על פעולות העברה בין הארנקים הפרטיים. בהקשר זה, יש לציין ליד כל העברה האם נעשתה לארנק אחר שברשותם, או לאדם אחר.
אחת לרבעון, מומלץ לייצא מידע היסטורי על הפעולות המתבצעות בבורסה בה המשתמש סוחר. בהקשר זה חשוב לדעת כי ישנן בורסות אשר אינן שומרות מידע מעבר ל-3 חודשים, לכן יש להקפיד להוציא את המידע באופן שוטף. בכל בורסה ניתן לייצא את המידע לקובץ בפורמט CSV.
BloxTax אוספת את נתוני הפעילות שביצע המשקיע ומבצעת חישוב רווח לצורכי מס, כך שהרווח מחושב בהתאם להגדרתו ברשות המיסים. החישוב נעשה כך שהוא מסייע למשקיע לנצל הטבות שונות, שמפחיתות את החבות במס, על פי חוק.
ישנן שתי הטבות שניתן לנצל על מנת להפחית את החבות במס, על פי חוק.
מגן מס:
מיסוי רווחי הון נעשה כאשר יש רווח מהפעילות. אולם, אם באותה שנה עשו מספר פעולות כאשר חלקן נעשו ברווח וחלקן בהפסד, ניתן לקזז הפסדי הון מול רווחי הון באותה שנת מס. כאשר ההפסדים מהווים מגן מס. אם באותה שנה ממסחר במטבעות דיגיטליים היה הפסד של 1 מיליון שקל, ולאחר מכן רווח של 3 מיליון שקל, המס יחושב על רווח של 2 מיליון שקל בלבד, כאשר ההפסד יהיה מגן מס. בעזרת תכנון מס נכון ודיווח במועד לרשויות המס ניתן להעביר הפסדים מהפעילות ולשמור אותם כמגני מס, גם בין שנים שונות.
קיזוז הוצאות:
אם הפעילות היא עסק מחויב במס הכנסה (למשל – פעילות במטבעות דיגיטליים בהיקף גבוה), לפי החוק מותר לקזז הוצאות ששימשו לצורך יצירת ההכנסה, מהסכום שממנו מחשבים את גובה המס. עמלות שונות כגון עמלות מסחר או עמלות העברה בין ארנקים הן הוצאה שניתן לקזז.
את הטבות המס ניתן למקסם באמצעות תכנון נכון של הפעילות העסקית כך למשל, ניתן לבצע “קציר מס”, או Tax Harvesting, שזוהי למעשה שיטה בה המשקיעים מייצרים לעצמם באמצעות הפעילות העסקית “מגן מס”. המגן מקטין את חבות מס רווח ההון שצריך לשלם לרשות המיסים, ומנצלים את מגן המס על מנת לתזמן את מועד תשלום המיסים ולהגדיל את ההון הפנוי להשקעה.
פעילות ההשקעה במטבעות דיגיטליים עלתה על הכוונת של רשות המיסים – והיא שמה דגש רב על על המיסוי בתחום. על מנת לסחור בראש שקט ולהיות בטוחים כי אתם פועלים כחוק, הקפידו לשמור תיעוד של פעולותיכם, הקפידו לדווח במועד דיווח מלא ושקוף , וזכרו כי אולי עבודת הניירת מעט מעצבנת, אבל היא תעניק לכם הרבה שקט נפשי לעתיד.
המאמר נכתב ע”י עו”ד ורו”ח רון צרפתי, מומחה למיסוי מטבעות דיגיטאליים ולרגולציה פיננסית, ממשרד עו”ד צרפתי ושות’. המדריך הפרקטי נכתב ע”י תומר רביד, שותף מייסד ב- BloxTax.
האמור במאמר זה ובאתר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע”פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.