מבט לאחור לשנות התשעים מחזיר אותנו לזמנים הרבה יותר פשוטים: המורשת הדיגיטלית האישית בימים ההם הסתכמה בפרטי חשבונות האימייל (ואולי גם בסיסמת חדרי הצ’אט המיתולוגיים (IRC. אולם, בעידן הדיגיטלי של היום היא תכלול אוספי תמונות, גיבוי מוצפן, מידע אישי שנשמר על ידי מנועי חיפוש, וכמובן, ביטקוין ומטבעות קריפטו.
הביטקוין, כידוע, מאוחסן על גבי ארנקים דיגיטליים. לכל ארנק יש מפתח או כתובת ציבורית שאותה ניתן לשתף עם הכלל (ואליה נשלחים המטבעות). המפתח הפרטי, בו מחזיקים אך ורק הבעלים של הארנקים, מאפשר את הגישה למטבעות בארנק.
אם ח”ח בעליו של ארנק מטבעות הקריפטו נפטר, והמפתח הפרטי אינו ידוע לאף אחד מלבדו, המטבעות הדיגיטליים בהם החזיק כנראה מעולם לא יעברו ליורשיו החוקיים.
מייקל מודי נהרג בהתרסקות מטוס טראגית כשהוא בן 26 בלבד. אביו של מייקל ידע כי בנו נהג לכרות ביטקוין, אבל לא היה לו כל מידע בנוגע לסכום המדויק שהוא החזיק או כיצד להעביר את הביטקוין לחזקתו. לאחר מאבק של שנים, האב הבין שאין לו כל אפשרות לקבל גישה לנכסים של בנו שכן הם מאוכסנים בארנק דיגיטלי.
ביטקוין הוא מטבע מבוזר שחף מרגולציה, מה שהופך אותו לכזה שאינו נשלט ע”י הרשויות. מכאן שרמת האבטחה הגבוהה מונעת מיורשים חוקיים כל גישה למטבע אם אין בידם את המפתחות הפרטיים.
משקיע קריפטו מקולורדו נפטר מבלי שדאג לחלק בצורה מסודרת את נכסיו הקריפטוגרפיים. כשבני משפחתו בדקו את רישומי חשבון הבנק שלו, הם גילו שהוא קנה ביטקוין, אך סברו שהכסף אבוד. לשמחתם, העברות הכספיות בוצעו לזכות זירת המסחר הריכוזית Coinbase.
המשפחה הגישה לחברת Coinbase מסמכים משפטיים המאשררים את מותו של יקירם ואת היותם היורשים החוקיים, ובורסת הקריפטו הסכימה בצעד חריג להעביר לידם את הביטקוין השייך למשקיע. במקרה זה, כאמור, המטבעות הוחזקו בארנקים השייכים לזירת המסחר ולכן התאפשרה הגישה של הזירה.
עם תכנון זהיר, ניתן לטפל בירושה של מטבעות קריפטו.
פשוט מאוד: לערוך רישום מסודר על נייר (זכרו את כללי האבטחה) הכולל את כל הפרטים של הנכסים הדיגיטליים אשר ברשותכם. הרישום צריך לכלול את מקומות האחסון (לרבות ארנקים וזירות) וגובה ההשקעה. ניתן גם ליצור עותק נוסף של המפתח הפרטי וכמובן – לשים אותו במקום בטוח, אטום וחסין בפני אש. כמובן, רק לאנשים שאתם בוטחים בהם העניקו גישה למידע.
לגישה הזאת ישנם מספר חסרונות – אם הרישומים ימצאו בידי גורם זר הוא עלול לבצע שימוש זדוני כגון גניבת המטבעות, ובנוסף, הנייר עלול לדהות עם הזמן. למרות זאת, מדובר בשיטה שמאפשרת רמה גבוהה יותר של אבטחה מאשר מסירת הטיפול בנתונים הרגישים הללו לגורם שלישי. זכרו, נכון לכתיבת שורות אלה, לא קיימות פוליסות ביטוח על מטבעות קריפטו (סביר שבעתיד תחום זה יתפתח).
אם בני המשפחה אינם בקיאים בעולם הקריפטו או שאין להם כל מושג כיצד להשתמש בארנק דיגיטלי, מומלץ גם לצרף הסבר מדריך כיצד לשחזר את המטבעות בכל מקרה לא צפוי שעלול להתרחש.
על מנת להפוך את הדברים אפילו ליותר פשוטים, קיימים כיום מספר פתרונות תוכנה לדילמת ירושת המטבעות הקריפטוגרפיים. חשוב לדעת כי הכלים הללו עדיין נמצאים בשלבי פיתוח מוקדמים.
דוגמה לאפליקציה כזו – Switch Dead Man’s – אשר ניצחה בהאקאתון טוקיו בשנה שעברה. מדובר ב”צוואה דיגיטלית” אשר עובדת באופן הבא: אם בעל הארנק אינו מתחבר לאפליקציה במשך תקופה ארוכה, היא תשלח התראה שתבקש לאשר שהוא עדיין בחיים. אם גם לאחר מכן בעל הארנק לא יתחבר לאתר, האפליקציה תדרוש שלושה גורמים שיאשרו שהוא הלך לעולמו או שאין לו גישה. בשלב הבא, האפליקציה תדרוש אימות נוסף על ידי שני נוטריונים מוסמכים. לאחר ששלב האימות יושלם, פרטי הצוואה ייחשפו ליורשים החוקיים.
קיימות מספר זירות שהפנימו כבר את קשיי הירושה והתחילו לפעול בעניין: Coinbase הכניסה שירות ירושה למוטבים, שמאפשר לבני המשפחה של משקיע שנפטר, לקבל גישה לנכסים הדיגיטליים. היורשים של בעל הארנק יצטרכו לספק מסמכים רשמיים כמו תעודת פטירה או עותק צוואה אם ברצונם לקבל גישה לנכסים.
למרבה הצער, המעמד המשפטי של מטבעות הקריפטו נמצא עודנו בתחום האפור. חשוב להיות ער להתפתחות עתידית וליידע את בני משפחתכם בנוגע לנכסים הדיגיטליים שאתם מחזיקים בהם. וכדאי כמובן לכלול גם את הנכסים הדיגיטליים בכתיבת הצוואה.
חשיבה על המוות יכולה להיות חוויה מבעיתה, אבל עדיף שתהיו מוכנים מראש – למען הקרובים שלכם. לא משנה באיזה אמצעי אחסון בחרתם – ארנק חומרה או ארנק נייר, אם אתם רוצים שהיורשים שלכם יהנו מפירות העבודה שלכם, יש לכלול את הנכסים הדיגטליים בצוואה.