מאת כיום, קיימים כמעט ארבעה מיליון מטבעות ביטקוין אבודים, כלומר שאין אליהם גישה. אחת הסיבות האפשריות לכך היא שבעליהם הלכו לעולמם ולא הורישו לאיש את הגישה אליהם.
על פי מחקר שנערך בשנת 2019 מתוך 18 מיליון הביטקוין הקיימים בעולם, כ- 20% מוגדרים מטבעות ללא גישה.
אמנם רוב מחזיקי המטבעות הדיגיטליים צעירים, אך לעיתים בעקבות תאונות מצערות ובלתי צפויות של מחזיקי המטבעות שמצאו בהן את מותם, המטבעות עלולים להצטרף לסטטיסטיקה לעיל ולהיוותר ללא בעלים.
לכן, המטבעות הדיגיטליים הם חלק בלתי נפרד מעיזבון המנוח וחובה לכלול אותם בעת עריכת צוואה.
לביטקוין ולמטבעות דיגיטליים אחרים יש שווי כספי רב, אך הם אינם רשומים על שם המנוח, אלא הם נשמרים בארנק דיגיטלי המוצפן בצורות שונות ונמצאים בשליטתו של מי שמחזיק במפתח הפרטי לארנק. כאשר המפתח אינו ידוע – אין אפשרות לגשת לארנק ובשונה מכספים המצויים בחשבון בנק, לא קיים גוף מסוים היכול לאפס את הסיסמא או לאחזר אותה כדי לקבל גישה לארנק.
אגב, הבעייה אינה שמורה רק לפרט, אלא גם לחברות מהגדולות ביותר בעולם: לפני כשנה, בורסת קריפטו למסחר במטבעות דיגיטליים קנדית בשם QuadrigaCX נסגרה, משום שלפי הנטען, מייסדה של החברה והיחיד שידע את המפתח לארנקים הדיגיטליים שהכילו את רוב אחזקות החברה, הלך לעולמו ממחלת הקרוהן.
למעשה משמעות הדבר היא אובדן של כ-190 מיליון דולר אמריקנים שהיו שייכים ל- 115 אלף לקוחות החברה. כל זאת מכיוון שאין לאף גורם גישה למפתח הפרטי של הארנקים. המקרה של QuadrigaCX עוד מתנהל בבתי משפט – ולא ברור האם המייסד אכן מת או שמא נעלם עם השלל, אך המקרה ממחיש כמה פשוט לאבד סכומים אסטרונומיים כשלא דואגים להסדיר את כלל הרכוש לרבות המטבעות הדיגיטליים בצוואה.
כיצד היורש יוכל לקבל גישה לביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטליים?
הדרך היחידה לקבל גישה למטבעות הדיגיטליים המצויים בארנק הדיגיטלי היא אם יש לנו את המפתח הפרטי או הסיסמא (בחלק מהארנקים). עניין זה הופך לבעייתי כאשר מדובר בירושה, במיוחד במקרה בו היורשים לא ידעו על ההשקעה במטבעות.
כאשר המוריש השקיע במטבעות ורכש ביטקוין או כל מטבע דיגיטלי אחר, וככל שלא השאיר אחריו דרכי גישה לארנק הדיגיטלי, היורש לא יוכל לגשת למטבעות. במצב כזה, חייבים להשאיר ליורשים החוקיים את דרכי הגישה, או לפחות דרך או אפשרות להגיע לשם המשתמש והסיסמא.
האם כל מה שנדרש הוא להשאיר ליורשים את המפתח הפרטי?
לכאורה כן. אך הבעיה היא שכל מי שייחשף לאותו מסמך עם המפתח הפרטי, יוכל לשים את ידיו על הארנק ולרוקן אותו מתוכנו. לא תהיה דרך לדעת מי עשה זאת, או לאן הועברו המטבעות וגם אין דרך להשיבם.
לכן, יש לוודא כי הדרך בה מעבירים את המפתח הפרטי ליורשים היא דרך בטוחה ומוגנת אשר תבטיח שאף אחד מהיורשים (או מי שייתקל בצוואה), לא יקבל לידיו את הגישה למטבעות.
אם כך כיצד ניתן לכלול מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין בצוואה?
כדאי ואף מומלץ לבצע תכנון יסודי של הורשת המטבעות הדיגיטליים שברשותכם או ברשותם של קרוביכם. ראשית, יש לציין בצוואה כי המוריש השקיע במטבעות דיגיטליים, מפני שרק כך ניתן להביא לידיעת היורשים כי עליהם לגשת לארנק.
בשלב השני, יש לדאוג שבבוא היום (וכאמור, רק אז) היורשים יקבלו את המפתח הפרטי והסיסמא לארנק (אם קיימת) ויוכלו לקבל גישה למטבעות המיוחלים. ישנן מספר דרכים להבטיח זאת:
- האפשרות המועדפת – תחילה יש ליידע את היורשים בדבר קיומם של ארנקים דיגיטליים (תוכנה או ארנק חומרה כגון טרזור / לדג’ר) המכילים את המטבעות הדיגיטליים, והיכן הם מאוכסנים – פיזית וגם מיקום התוכנה במחשב. ובמקביל, למנות נאמן אשר אצלו יהיו שמורים המפתחות הפרטיים ו\או הסיסמאות לארנקים, כאשר בצוואה יצוין מפורשות מיהו הנאמן.
- לרמת אבטחה מוגברת, מומלץ וכדאי לפצל את המפתח הפרטי, אשר מורכב בדרך כלל מרצף של 12 או 24 מילים לועזיות, לשני נאמנים שונים, כדי שלא ימצא בידי נאמן יחיד עותק שלם.
- עד כמה שישמע אבסורד, ניתן לאכסן את המפתח הפרטי בשלמותו בכספת ייעודית (אפשר בבנק לדוגמא) ובצוואה לציין את פרטיה ודרך פתיחתה שיימסרו ליורש תכולת הארנק הדיגיטלי. לא מומלץ לאכסן בכספת ביתית שהיא מועדת לפריצות.
- שימו לב – בכל מקרה אין לשמור את המפתח הפרטי ו\או הסיסמא לארנק אונליין או על מחשב, מטעמי אבטחה.
הכותבת הינה עורכת דין לענייני משפחה ומגשרת – עו”ד ענבר ישראל ממשרד ישראל – אטנילוב.